מלכות שבא. לא פחות מזה.
כך ראיתי בעיני רוחי את הייצוג של נשות תימן: מוזהבות, אצילות ומלכותיות.
וככל שהתוודעתי לסיפורים הקשים ולמציאות העגומה בה חיו, כך רציתי עוד יותר להוציא החוצה
נשים לביאות. מלכות עוצמתיות וחזקות. כי ככה הן בעיניי.

האמהות, הסבתות, הסבתות רבא שלנו, דורות של נשים, מאות שנים אחורה, נשאו בגאון ובזקיפות קומה את חוסר האונים, את האכזבות המרות, את המצוקה, התסכול והסבל. נשים שהושתקו, שנשלל מהן החופש הבסיסי, שנדחקו אל שגרת עמל יומן המפרך והארוך, שנאלצו להתמודד לא אחת עם מצבים שלא יתוארו כמו נישואין בכפייה או נישואי תועלת, בגיל תשע, עשר. 
ילדות קטנות שלא העזו לחלום, שגדלו להיות נשים חרוצות ומופתיות. מנווטות בחוכמה שקטה ובזהירות את חייהן בתוך חוקי משפחה מחמירים ומציאות שהייאוש אורב בתוכה כמו בור שחור מדי יום ומדי לילה.
החיים תחת שלטון מוסלמי שחוקיו נוקשים, המבנה החברתי הפטריארכלי, מנהגי המשפחה היהודית בתימן, דיכאו את הנשים, הקטינו אותן, העלימו והאלימו אותן.

אנחנו הבנות, הנכדות, הנינות, צאצאיות של שושלת נשות תימן מעניקות ביטוי בימתי ושרות ברבים ובפרהסיה את מה שיכלו המאמות שלנו לעשות רק בהסתר ובחדרי חדרים. שירים פרטיים ואישיים דרכם ביטאו מרד, תוכחה, התקוממות, תוגה וחתרנות. וגם הרבה הומור, תשוקה, אהבה וצחוק. שירים שאף אחד לא רצה לשמוע ואף הומלץ להימנע מלהקשיב להם.
מן הטקסטים והצלילים עולים רגשות מודחקים ומדוכאים של מאות שנים. רגשות של כמיהה לחופש, למימוש, של תשוקה להגשמה, לאהבה וקרבה כנה. בבחירות המוזיקליות שלנו כל אחד מהשירים מביע מסר ויש בו כוונה. 
כל שיר מתורגם, והוא ברור ונהיר וכל משמעויותיו נשלחות החוצה לעולם בצורה כנה וישירה.

גם כשיצאנו להצטלם לא רצינו דליי פרחים על הראש, אבזרים מעמיסים מדיי, ולא לבוש רב שכבתי, מגביל ומסורבל. כי באמת, די להכבדה ולאקזוטיקה העגומה הזו. אנחנו מבקשות לחלץ את מה שמתחת למעטים ולרבדים האלה: נשים חופשיות צוחקות, קלילות, משוחררות ועצמאיות, כמו שנולדו וחלמו להיות.

המסורת שבחרנו להוציא לאור היא מסורת של חוכמת שבט, מסורת של הישרדות הנפש הנשית, של רוח נעלה, כאובה אך גאה. מסורת עתיקת יומין של נשים יפות וחזקות בעלות חוסן ועוצמה גבוהה.
מלכות שבא