יאמה
מאחורי הקלעים, תהליך היצירה, כוונות, מחשבות...
זמרות החינה: לַא תִּנְקֻדּוּנִי - מחווה לנעמי מליחי
חבורת השירה של זמרות תימן עוד בראשית ימיה של ישראל הצעירה הייתה מגוונת ועשירה. שושנה דמארי, חנה אהרוני, ברכה צפירה, אסתר גמליאלית, אהובה צדוק, חדווה עמרני ויונה עטרי הן רק רשימה חלקית של זמרות מצוינות שפעלו בישראל של אותן השנים. רבות וטובות פרצו את גבולות העדה וקטפו את זרי התהילה וההערצה באופן ארצי ובינלאומי. הגדילה לעשות עפרה חזה בשנות השמונים של המאה הקודמת, כשהביאה את שירי תימן לקהל בינלאומי, לפסטיבלים יוקרתיים ולרחבוֹת הריקודים.
הזמרות שיצאו מעבר למסגרת העדתית והקהילתית נאלצו, לכאורה, לשלם מס יציאה מגבולות העדה או מס הגעה לקהלים זרים ואחרים. משהו מן האותנטיות, מן המסורת הטהורה הטשטש, והרצון העז לקיים דיאלוג עם קהלים גדולים גרע מן הזהות התימנית הבסיסית שממנה באו: לעתים בשל עיבודים מערביים או בשל הפקה מוסיקלית שעשתה שימוש בביטים אלקטרוניים ובמחשב; לעתים עקב שירה תימנית נטולת דיוקי הגייה תימניים.
לעומתן, זמרות ה'חינה', ברכה כהן ונעמי מליחי, היו הזמרות שעיקר קהליהן היה בתוך העדה. הן היו ונותרו אותנטיות.השירה שלהם עממית וטהורה והן היו נטועות עמוק בתוך המסגרת הקהילתית, השמחות המשפחתיות, אירועי העדה התימנית וכו׳. בעוד שאחיותיהן פרצו קדימה ושגשגו, אצלן נשתמרה המסורת האמיתית. הן המשיכו באהבה ובחפץ לב לקיים את תפקידיהן המסורתיים.
זמרות ה'חינה' הן, לטעמי, המעניינות מבין זמרות תימן המקוריות. נעמי מליחי הייתה אחת מזמרות ה'חינה' הפעילות והמשגשגות בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. ייתכן שקהל, אשר אינו מקֶּרב העדה התימנית, לא שמע אודותיה מעולם, אבל נעמי הקליטה אלבומים משובחים ויפהפיים, הופיעה במסיבות 'חינה' רבות ובשמחות העדה, והיא התפתחה ויצרה והפכה עד מהרה לאחת הזמרות הפעילות ביותר.
והנה בבואנו לבצע ולהקליט את המוזיקה המסורתית של נשות תימן, לא יכולנו שלא להקליט מחווה לפועלה של הזמרת נעמי מליחי. הרפרטואר שלה כל כך יפה ומרגש. עונג גדול היה להקליט שיר שמקורו אצל נעמי.
'לַא תִּנְקֻדּוּנִי' הוא אחד משירי האהבה היפים שנתקלנו בהם – מנגינה סוחפת וקליטה וטקסט שכולו רגש עז.
שבט אחים ואחיות: יא חילווי יא חאלי - הברכות שלנו
אני חושבת שלזמן ולמקום הזה יש ברכה מיוחדת במינה.
רוב הזמן אנחנו בכלל שוכחים ממנה או מקבלים אותה כדבר מובן מאליו, אבל באמת שאין שום זמן ומקום אחר שהתקיים בו עושר אנושי חברתי שכזה: ריבוי מפואר של גוונים תרבותיים, עדתיים, קהילתיים, דתיים, לאומיים, הכל מכל יש פה.
בעבורנו, יוצרי המוזיקה זו ברכה כפולה ומכופלת.
העושר המטריף הזה מביא מלאי עצום של חומרי גלם,
ואיזה יוצר לא יעוף על שפע אדיר כל כך של חומרי גלם?
נגיד שף עילית שיש לו אובססיה לחומרי גלם. אז הוא חוקר, תר ומחפש ללא הרף את הרכיבים המדויקים כדי ליצור שילובים אנינים, מערבב, מתבל ומתקין מתכונים יחודיים לכדי תבשילי גורמה.
ככה המוזיקאים בזמן ובמקום הזה. אינספור אפשרויות ביטוי ויצירה מונחות לפניהם:
סגנונות, צבעים, נגנים, מאסטרים, כלי נגינה עתיקים מעץ, ממתכת, בעבודת יד או חשמליים, כלים וצלילים אקזוטיים מכל פינה בעולם.
יא חילווי יא חאלי – תבשיל הגורמה החדש שלנו הוא שיר אהבה תימני שעשינו לו ערבוב עם חושניות מרוקאית.
למלאכת העיבוד הזמנו את ספי עספורי שיצק את הטאצ׳, החום והסטייל של שורשיו הצפון אפריקאים.
וככה התערבבנו יפה יפה עם האסטתיקה הקצבית הזו של מרוקו בשיר שכולו לב פעור ממסורת תימן.
ובעיקר ומעל לכל, הבאנו את התקופה והזהות הנוכחית שלנו. את דור הפסיפס הכיפי הזה שמציג חברה, עם קולקטיב שהוא רקמה אנושית אחת חיה. כולנו כרוכים ומשולבים זה בזה. יש פה מתימן ויש פה ממרוקו ויש פה מרוסיה, אתיופיה ופולין וכו׳.
וזה הכוח שלנו וזו עוצמתנו.
תערובת היברידית מופלאה וייחודית שאין באף מקום אחר.
_____
הפרויקט הזה של המוזיקה התימנית עשה לי חשק אדיר להתקרב ככל שאפשר לאותנטיות ולמקור של זקני העדה הנדירה והייחודית הזו. לבצע מסורת ולהוציא לאור את היופי המזוקק של משהו שהולך ומתרחק. אבל היה ברור לגמרי שלא נוכל לעולם לבצע שירים בדיוק כמו נשות תימן שחיו כמה מאות לפנינו. השירה שלהן עלתה וצמחה מתוך הוויתן הנפשית כתגובה למציאות שבה חיו, בכפרים, בערים ובשכונות היהודיות בתימן. במציאות חייהן הן ניזונו וספגו חומרי גלם אחרים.
בישראל של 2024 יהדות תימן כבר אינה מסוגרת ואינה בדלנית, היא מתערה, ומתערבבת, היא אינטגרטיבית, משפיעה ומושפעת, בדיוק כמו יתר העדות והקהילות שהתמזגו בקיבוץ הגלויות הנדיר הזה.
המוזיקה של יאמה תימן
המוזיקה הוקלטה והופקה מתוך רצון להתחקות אחר מוטיבים, אלמנטים ומאפיינים של מוזיקה תימנית עממית, אותנטית ומסורתית. העיבודים שמים דגש על שירת שבט, קהילת נשים, על שימוש מרובה בכלי הקשה.
הנושאים: שירי אהבה, חתונה, שירי געגוע ותשוקה. הרפרטואר צבעוני ומציג שירים מוכרים לצד שירים שמעולם לא זכו לביצוע בימתי ונשלפו ישירות מהארכיונים.
כלי הנגינה באלבום
בשל איסור נגינה בכלי נגינה, שהוכר בקרב יהודי תימן, שירת תימן לוותה באופן מסורתי בפח בלבד. עם זאת, השירים באלבום תימן מציגים כלים אופייניים למזרח התיכון ולאיזור הגיאוגרפי: כלי הקשה, עוד, ניי, דרבוקה, פח
יהודי תימן שחיו כקהילה סגורה, יראי שמים ושומרי מצוות, קיימו את חוקי ההלכה שאסרו על היהודים לנגן מוזיקה לאחר חורבן בית המקדש. כלי נגינה מזרח תיכוניים כמו העוד, והניי הגיעו למוזיקה בהשפעת המוזיקה המוסלמית והם מעניקים את האווירה התרבותית והמקומית בה צמחה ובוצעה המוזיקה. הביצועים סובבים בעיקר סביב שימוש מוגבר בקצב ופחות על הפגנת וירטואוזיות וקטעי סולו של הנגנים.
